לא בכל יום

דני לביא


בפוסט הקודם טיפטיפהטיפים, אמרתי שבפוסט הבא אספר על דני לביא.

דני לביא הוא איש אמיתי.

הוא כבן 60, שיער מאפיר אבל צבוע. הצטלבו דרכנו בטיול שעשינו אי שם באחד הפרקים הלאומיים בארה"ב, באחד הרווחים שבין המסלולים. דני לביא שמע עברית ופנה אלינו באנגלית: אתם מדברים עברית? גם דני לביא יודע עברית ואני מבטיח לכם שהיא טובה אפילו משלכם.

דני לביא גם שירת בצה"ל בכל מיני מבצעים ידועים לצידם של כל מיני אנשים ידועים אחרים והוא בכלל מתגורר כבר שנים בלוס אנג'לס. יש לו אשה צעירה ושני ילדים צעירים. הבת שלו? כשהיא היתה קטנה היא היתה כזו חמודה שהוא רצה לאכול אותה. היום הוא מצטער שהוא לא עשה את זה. אשתו לא מדברת עברית אבל הבת שלו עושה תרגילים נפלאים בהתעמלות קרקע. היא לא יושבת לרגע. כשהיא היתה קטנה? היא היתה כזו חמודה שהוא רצה לאכול אותה (פעם שניה). הבן שלו, ילד כבן 12, שחיין אולימפי! הוא כל יום, כל היום, מתאמן בבריכה האולימפית שיש להם בבית. מה עשיתם בצבא הוא שואל? טוב. אני טייס. כמובן. אני גם משיט, קופץ, מרפא, לוחם, מבשל, מצלם, מאכיל ומנגב.

וזאת הבת שלי. היא כזו חמודה וחבל שלא אכלתי אותה (שלישית). חוץ מזה יש לי חברת הייטק של סיבים אופטיים מיוחדים שמכינים אותם כך וכך וכך בתהליך מיוחד שהולך כך וכך אוהו ובוודאי. המוני עובדים בחברה שמנהל דני לביא. דני לביא הוא איש אמיתי. הוא יכול בעשר דקות להיות כל דבר שתרצו כי הוא דני לביא!

כמה חבל הוא שדני לביא כל כך צריך להגיש את דני לביא בשלמותו לאנשים שהוא בכלל לא מכיר. ראוי לו לכל אחד לפגוש פעם בחייו לפחות איזה דני לביא אחד שיזכיר לו כמה נעים פשוט להיות מי שאתה. פשוט.


IMG_6362

 

מודעות פרסומת