לא בכל יום

קרן שמש מאוחרת

רשימות

רכב, טלפונים, בנק, כרטיסי אשראי, חידוש רישיון נהיגה, קבלת הבית מהדיירים שגרו בו, מזכירות המושב – אישור תושבות, שערי מושבים, דואר, הדברה, אנשי מקצוע לבית: צבע, תיקונים, קניות, נגרות, עיצוב, אלומיניום, שער חשמלי לבית, רישום שלושה ילדים לבי"ס, קניה של תלבושות בי"ס וציוד למידה, הכנסת שלושתם למסגרות המדוייקות להם, ויכוחים, ניהולי משברים, אינטרנט, טלויזיה, חשבון חשמל, ארנונה ומים, כביש 6, מכולה עם כל הציוד שצריך למלא את הבית.

תן לי דקה

אלה היו ראשי הפרקים של כל אותם דברים שנחתנו אליהם עם החזרה ארצה וצריך היה לסדר אותם בהקדם בשביל להתחיל נורמליזציה של בית וחיים. אח'כ יבואו עניינים שאותם בכלל לא חישבת אבל גם בהם צריך או כדאי לגעת. ובסוף (או בהתחלה) ישנם רבדים רגשיים, חברתיים, תרבותיים, משפחתיים שנצטרך להתמודד ולהתרגל אליהם מחדש כמו בשיר "תן לי דקה להתרגל אליך שוב". כזה.

כשאת אוהבת

אמרו לי: "בוודאי החזרה לארץ הרבה יותר קלה מהמעבר למדינה אחרת" ואני אומר שיש הבדל אחד משמעותי. כשאת יוצאת לחיות במדינה אחרת את מתכווננת ופוסעת פתוחה לכל מה שלא ידוע ולא מוכר: לאויר ולמזג האויר, לנותני השירות, לשפה, לתרבות, לאנשים, לעונות השנה, למסגרות, לבדידות, לביחד, לחברויות, לבילויים, לטעמים, לנופים, לבעלי החיים, לריחוק, לחיבורים, לעצמך. את מוכנה מראש לקבל ולנסות, את סולחת לכל מה שלא עובד, יש לך סבלנות.
לעומת זאת, כשחוזרים תחושת השייכות כבר נמצאת ולכן כשמשהו לא תואם את הציפיות אז זה מפריע לך כי זה "שלך" והרי תמיד יותר אכפת לך כשאת אוהבת
לדעת לשמור על הפתיחות, הסבלנות והחמלה וביחד עם זה להתחבר מחדש למה שמוכר וידוע זה כבר רובד חדש. זו מלאכת מחשבת.
אני הבנתי אותי.


 

ים

מודעות פרסומת

14 תגובות בנושא “קרן שמש מאוחרת

  1. לדעת לשמור על הפתיחות, הסבלנות והחמלה וביחד עם זה להתחבר מחדש למה שמוכר וידוע זה כבר רובד חדש.
    זו מלאכת מחשבת.
    איזה משפט מכונן ענתי ואני מסתכלת עליו בהקשרים כל כך רחבים בחיים שלנו, אני יכולה להקיש אותו כמעט לכל תחום בחיים שלי. משפט של לגזור ולשמור.
    איך אני שמחה שאת כותבת, כמה נעים לי כאן.
    רשימות תמיד מלחיצות אותי, במיוחד אם הן קשורות לבירוקרטייה ובנק וטכנאים שצריך להזמין. יש לי המון רשימות בראש שם אני כותבת אותן (וגם במחברת קטנה לידי אם אין לי ברירה)
    אצלך אפילו הרשימות מרגיעות אותי, משהו בך תמיד נחוש ויודע שהכל יסתדר. עוד דקה.
    הכי שמחה שחזרת, כי כשאת אוהבת מרגישים מיד.
    אוהבת אותך מתמיד.
    תודה על כדור ההרגעה הזה באמצע יום לחוץ…

    Liked by 1 person

  2. פתיחות- זה בדיוק מה שקרה לי כשעברתי מן הכפר אל העיר למשום לא מוכר בו הכול משתנה שונה ממה שהכרתי כל חיי. נפתחנו כמו פרח טרי וחדש, ופתאום מה שהיה לנו מובן בכפר הפך ללא מובן בכלל. פוסט נהדר וברוכה השבה:)

    Liked by 1 person

  3. ממש יש לי בלוק אפור לחשוב שגם אנחנו נצטרך לעבור את החזרה לארץ בקרוב …
    מתרוצצים לי כבר עכשיו ( אולי שנה לפני ) מליון מחשבות של איך מתאקלמים שם מחדש … דווקא לא רשימת מכולת … אלה דברים יותר גדולים …
    יפה הסברת את הפתיחות והסובלנות למקום חדש וזר כי יש שם הרבה סקרנות לדעתי שצובעת הכול הצבעים בהירים …
    חזרה לארץ למוכר לא צבוע כלל וכלל בצבעים בהירים
    …. מעניין איך עוברים את השינוי ….

    Liked by 1 person

    1. לא ידעתי שאתם חוזרים עוד שנה..
      נשמע שאת לא רוצה או לא שלמה עם הרעיון
      אולי בגלל זה הבלוק האפור? והרי כשרוצים משהו ממש, מחפשים את נקודות האור בו, את הפתרונות, את נקודות האחיזה?
      בכל אופן, אם תצטרכי עזרה אני פה

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s