לא בכל יום

הילדה שבך

עבר זמן מאז הפוסט האחרון ומאז יש כבר בחנויות שירים של קריסמס ושוב עצי אשוח עם אוטו מתחת נוסעים ממקום למקום. הבתים מתחילים להבהב באורות הצבעוניים ויש אוירה קסומה וחגיגית שמתחילה עוד לפני חג ההודיה. אנחנו מצידנו החלטנו לנצל את ארבעת ימי החופשה של האחרון בלוס אנג'לס. לקחנו את הילדים לראות את עיר הסרטים. ביום הראשון רכבנו עם אופניים שכורים לאורכה של הטיילת בסנטה מוניקה מלווים בשמש נעימה, חול רך ורוח מלטפת בפנים. ביום השני היינו כל היום ביוניברסל סטודיו כולל הטירה של הארי פוטר. בכל פינה מכרו שרביטי קסמים (מקוריים) ויזמו נקודות שבהן ניתן לעמוד ולהצדיק את הקניה תוך תנועה מכוונת ולחש קסמים שמפעילים אלמנט מסויים בחלון אם עושים הכל נכון. עוד עשינו שם סיור סרטים מודרך, מופע פעלולים, מופע בעלי חיים, רכבת הרים ועוד. יום שלם של תורים וגירויים של כל החושים.

למחרת נסענו לשדרת הכוכבים וכשהתחיל הגשם בטיימינג מדוייק, נכנסנו למוזיאון מאדאם טוסו. שלוש קומות של אבק כוכבים (ליידי גאגא קטנה אפילו יותר ממדונה, קלינט איסטווד גבוה ממש! ואנג'לינה? הרבה יותר מדי דקה מאז שהיא ובראד..). משם המשכנו לבברלי הילס לטיול שכונות, ארוחת ערב, שתי גלריות וקינוח במצפה כוכבים כולל תצפית מדהימה על כל העיר.

יום אחרון –  שעה וחצי לסנטה ברברה. עיירה קסומה בסגנון ספרדי כולל קשתות, עצי דקל גבוהים, גגות אדומים ושלל חנויות ובתי קפה ציוריים לאורכו של רחוב המגיע עד הים. זו היתה גיחה תמציתית ונהדרת אל שמש, אויר וים.

קל להרגיש טוב יותר ונעים הרבה יותר כשיוצאים מתוך נקודת הנחה שכל הטוב והיפה הזה – מגיע! מגיע לנו להנות, לאהוב ולהרגיש אהובים, חופשיים, קלילים ובטוחים. מגיע לנו שפע כללי ושפע כלכלי. זו זכות שניתנה לכל אחת מאיתנו מעצם זה שהגחנו לעולם הזה. קל יותר להרגיש חמלה לסביבה שלנו ולפתח פחות כעסים כשמדי פעם מסתכלים על הסובבים אותנו כאילו הם עדיין ילדים ללא קשר לגילם הפיזי. ילדים שרק רוצים שיראו אותם או ישמעו אותם וגם יחבקו ויאהבו. הילדה הזו (או הילד) רוצה לפעמים תשומת לב – שישחקו איתה, יציירו, ינגנו, ירקדו, יצחקו, יחבקו, יטיילו או סתם יפנקו ויבינו בלי לשפוט. הילדה הזו (או הילד) היתה ותהיה שם תמיד. גם זו שנמצאת בך בעצמך שלך. גם לה לא תזיק קצת חמלה, הבנה ואהבה ממך עצמך.


בתמונה: משפחה יפה בלבן שביקשה להיצטלם לפני ארוחת חג ההודיה. סנטה מוניקה.

img_4079

 

 

מודעות פרסומת

2 תגובות בנושא “הילדה שבך

  1. יופי של חגיגיות ומצב רוח רגיע קורנים מהרשומה הזאת . איזה עונג לתת לכל המשפחה לחוות טעמים שופעים כאלה. כמו שאת יודעת זה מוכר לי ממקומות אחרים על הגלובוס, אבל התיאור האחרון שלך, הוא חווית אמריקה שלי. הייתי בניו יורק פעמים מספר, אבל בלוס אנג'לס , סנטה ברברה, סונומה ואלי , סולוונג ועוד המון מקומות בסביבה עד לאס וגאס, הם מקומות שבהם התנחלתי ארוכות והכל צץ באחת. תמיד במרכז החוויה שלי אבי ואנדי צדיק, ועוד אספר לך על כך. ביוניברסל הייתי פעמיים, אבל פעם אחת מהן עם יערה כשהיתה טין אייג'ר, וכך גם בשדרת הכוכבים ובאולם טקסי האוסקר. ארץ מהודרת ומלאת הפתעות . אני חושבת על נעמולי, לולי ועמיתוש, כמה בולעות העיניים שלהם – וזב מעשיר מאד.
    נהדר שאתם צוברים. זה לא מתמוסס ולא נעלם.

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s