לא בכל יום

אני חושבת לעצמי

לפני כמה זמן היא החליטה להנהיג במשפחה "ערב משפחה". היא לקחה קלסר ורשמה תאריכים מדוייקים כדי שזה לא יהיה לעתים תכופות מדיי שלא ימאס על אחיה הגדולים. בערב כזה ישתתפו ההורים, האחים והכלבה. בכל פעם תיבחר פעילות אחרת וזה יכול להיות משחק שנשחק כולם יחד, תוכנית או סרט שניצפה בו כולנו וגם כיבוד קל. המטרה היא גיבוש ושכולם ישמחו, יהנו ויהיו יחד. המועד של הערב הראשון התקרב וכולם נקראו לשתף פעולה במשחק הכיסאות. טיפה יצא "עקום" מבחינתה כי תמיד היה מישהו שהיה צריך לשלוט על המוסיקה ולכן לא יכול היה להשתתף פיזית במשחק אבל באופן כללי היה מוצלח (למרות שלא כולם יודו). בסופה של הפעילות היא דאגה שנענה על מספר שאלות סקר קצרות שהכינה על מנת שתוכל להפיק לקחים לפעם הבאה. בעוד יומיים הילדה הזו תהיה בת 7.

אני חושבת לעצמי: כמה עומק וחן יכול להיות בילדה אחת זעירה. כמה חכמה וטוב לב. מאיפה היכולת הבלתי נתפסת להמיס אותנו את כולנו. כמה הרבה יש ללמוד מהדרך שהיא עושה, מהאמביציות שלה, מיכולת הריכוז, החשיבה והניתוח. כולה פרח רגיש, ריחני ועדין, שהצבעים שלו בוהקים וכל מה שאת רוצה זה רק להחזיק בו ולשמור עליו שישאר ככה. שלא תמהר, שתיתן לנו עוד קצת להתפנק ביחד, שלא תגיד לנו "אני גודלת", כי גם אני "גדלה" איתך ואני לא בטוחה שאני שלמה עם זה. אני צריכה עוד לחשוב על זה.

מזל טוב לנעמה שלי.


FullSizeRender (2)

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s