לא בכל יום

שעשה אותי אמא

מחר לפני חמש עשרה שנים נולד לי הבכור שלי אבל הפוסט הזה הוא לא בבחינת ברכה ליומולדת שלו כי לא נראה לי שהוא עומד לקרוא את זה וגם כי את מה שיש לי לאחל לו, אאחל באופן אישי. כביסה לבנה – עדיף לי לכבס בבית, שלא תתלכלך מתוך ענווה וצניעות אבל גם נגד עין הרע. מה שכן, הוא עשה אותי אמא. לפני שהייתי האמא שלו? בכלל לא יכולתי לדמיין איזו אמא אני אהיה. לא יכולתי לדמיין שתנודות במזג האויר האישי של גוף אחד יכולות להיות כ"כ מוחשיות בגופי שלי. לא דימיינתי שאשמע אותו בוכה עוד לפני שזה קרה, שאבכה מאושר כשתצליח לו הדרך, שהוא יעדיף כדורגל על כדורסל, שהוא יאכל חריף. לא דימיינתי שיהיה משקל נכבד כ"כ לדברים שהוא חושב ואומר לי וגם למה שהתכוון ולא אמר.

כשהיה בן שנתיים בערך הלכנו אמא וילד לטיול יחף על חוף הים. ידי היתה מושטת מתוחה לידו התינוקית והוא אמר לי איזה מצחיק זה, אמא, אם אנשים יחשבו שאת אחותי הגדולה. איזה ילד בן שנתיים חושב משפט כזה וכמה מדוייק זה היה ב"כאילו" ילדה שהייתי אז, עדיין בתחילת דרכי כאמא.

מאחלת לעצמי שיחזיק איתי מעמד, שאלמד לשחרר אותו כל פעם עוד קצת, שלא אפתח פערים גדולים מדי מאז שהייתי מצחיקה בתור אחותו הגדולה. שלא אשכח איפה הייתי בגילו, שיהיה לו מזל טוב.


IMG_0874

מודעות פרסומת

תגובה אחת בנושא “שעשה אותי אמא

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s