לא בכל יום

יושב על הגדר

בשרוול שמוריק אותנו מהמטוס לטרמינל כשכבר הגענו בחזרה לסיאטל, אנחנו גוררים את עצמנו אני ושלושת הילדים עייפים ותפוסי גפיים. אומרת יעל "איזה כיף לחזור הביתה". פה זה לא הבית עונה לה נעמה ועמית מסתכל עליי מלמעלה: את רואה…?

לפנות בוקר של יום רביעי אנחנו מגיעים לבן גוריון. הכל מנותק והפוך מהלילה שקורה בחוץ. עשרות אנשים וילדים כבר ממלאים את התורים לצ'ק אין לקראת הטיסה הקרובה לפרנקפורט. אני מתייצבת בתור הישראלי בו אין עקיפות ולא קיצורי דרך עם שלושת ילדיי אחרי שניפרדנו משלושה שבועות טעוני חוויות. שני תורים ימינה אנחנו מזהים קבוצה צהובה של אוהדי בית"ר ירושלים ומקווים שבזכות שאנחנו בתור אחר נופרד בטיסה. שלושת ילדיי ואני עייפים והרבה פחות מתרגשים מהטיסה הזו חזרה לעומת איך שהתרגשנו בדרך לארץ אחרי חודשים ארוכים שלא ראינו ולא היינו.

הדיילת בדלפק הצ'ק-אין חשבה שזה רעיון גאוני להפריד אמא ושלושה ילדים לשני צמדי כסאות בשורות נפרדות במטוס ואף לקשט לנו בצהוב בית"ר בכל המושבים הצמודים. דרישת שלום אחרונה מישראל שלא הספקנו לפגוש כל הביקור. דרישת שלום מהתנהגות לא מחמיאה ומביישת, מ"בבקשה לשבת ולחגור המטוס עוד לא עצר" וגם מ"בוא נתקע לדוד סיגריה בפה כשהוא ישן עם פה פתוח ואז נצלם ונעלה לפייס, יהיה קטעים". ביבי ואנחנו בארבע שעות של עונג ויעידו מכריי שאני אחרונת המכלילים.

קונקשן קצר בפרנקפורט לאחריו עוד כ-8 שעות טיסה לסיאטל. בשרוול שמוריק לטרמינל אנחנו גוררים את עצמנו אני ושלושת הילדים עייפים ותפוסי גפיים, אומרת יעל "איזה כיף לחזור הביתה". פה זה לא הבית עונה לה נעמה ועמית מסתכל עליי מלמעלה: את רואה…?

בשלושה שבועות של ביקור מולדת אתה לא חי את החיים אלא מבקר אותם. תייר בארץ של עצמך. עטוף בחום, ריחות, טעמים וסיפורים מבית. נהנה להסתפר ולקנות במה שמוכר, ידוע ואהוב. לשתות קפה בארומה ולשמוע "יושב על הגדר" של אריק איינשטיין. לדבר עברית ולזכור שגם מי שזר מבין אותך. להגיע למקומות שנוגעים בגעגוע ולטייל אותם לבד, לנשום אותם חזק פנימה. לזהות כל מה שלא השתנה וכמה דברים שכן. להתמסר לאינטנסיביות וללחות, למועקות ולקלילות. לבכות. לצחוק. לנשום.

רוצה לייחד תודה להוריי שאירחו אותנו, הלינו את הילדים, זרמו עם כל גחמה, כביסות, ארוחות, קניות ומה לא. שפינו לנו מקום על אף הקושי הפיזי, שוויתרו על פרטיות, מרחב ושקט נפשי, שצריכים עכשיו להקשיב גם קצת לעצמם. תודה!


בתמונות: פינת רחוב בנווה צדק. מוכרת יפיפיה בחנות בשוק הפשפשים – לילה בפשפשים עם הופעות רחוב ואוכל משובח.

IMG_0536

IMG_0532

מודעות פרסומת

2 תגובות בנושא “יושב על הגדר

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s