לא בכל יום

חוויות מחדר כושר

לא סוד שהאמריקאים אוכלים לא בריא. כשהיינו ברילוקיישן הקודם בטיוואן אני זוכרת שהתפלאתי (וגם קיללתי) איך הטיוואניות כאלה חטובות והשיער שלהן חלק וממושמע. אני זוכרת שמראה מלא, עגלגל, שופע, טוסיק מזרח-תיכוני היה זר ובולט. פה, לעומת זאת, הכל בסדר. יש הכל מהכל והרבה. כשזה גדול זה יופי גדול. הרבה המבורגרים, ערמות של צ׳יפסים, פיצות כאילו הם המציאו אותן, קולה ועוד ועוד מילים נרדפות לקלוריות ושומן על כל סוגיו. חדר כושר הלך והתקרב לכיוונינו ונפלה החלטה לנסות. דבר ראשון זה מבטל התחמקויות בשל מזג אויר, דבר שני יש ריח של ספא כשנכנסים ומים רותחים במקלחות.

קיבלנו תיקייה מסודרת עם ההרשמה ובה תוכנית שיעורי ספורט חודשית כולל דף נילווה שמפרט מהם כל אותם צירופי האותיות שכתובות בתוכנית. זומבה, פילאטיס, יוגה חמה ויוגה קרה, אופניים רגיל ואופניים עם מוסיקה ״סוחפת״, אירובי במים, שחייה צורנית והורה בג׳קוזי. שבת שלמה ישבנו ללמוד את האותיות, את התוכנית, את האפליקציה ובשביל קצת להרגע קפצנו לבדוק אם השווארמה במרכז פה אצל היווני, שווה משהו. לא מדהים והכנאפה בטירה פי אלף. עברו יומיים והכרחתי את עצמי לנסות את הספינינג. אמרתי הכל בסדר, כולם בעניינים שלהם, אף אחד לא צריך להרגיש שנכנסתי. עמדה אחרונה תרתי משמע חיכתה לי. תליתי לי בחינניות את מגבת הפנים על הכידון למקרה שאזיע והנחתי את המים. עשר דקות לתחילת השיעור הפופולרי והגבר הכסוף שלצידי, מוותיקי השיעור ודור הנפילים, מדליק מאוורר ומשוויץ שאם לא תגיע בזמן אין לך סיכוי למצוא מקום (מכיר את זה שאפשר לתפוס מקום עם מגבת..?). המאמנת הבלונדינית נכנסת שרירית יותר מדיי, מתחברת למיקרופון, מפעילה את המוסיקה ומעמעמת אורות. יש פה מישהו שזו הפעם הראשונה שלו? כן לחשתי. מה כפת לי גם ככה היא לא יכולה לראות אותי משם. מסבירה משהו על כיוון האופניים, ועל כך שאני מחוייבת רק לארבעת התרגילים הראשונים והשאר בפעם הבאה. הכסוף לידי מדווש ומשחרר קריאות התלהבות. מתחילים מהר ומגבירים, המאמנת מתנשפת בכבדות לתוך המיקרופון כאילו הספיקה להתאמץ וכאילו יש פה תחרות ומישהו יכול להשיג. חבר׳ה תתעוררו, זה לא באמת מתקדם לאנשהו, אתם מזיעים בניוטרל והמנוחה שלכם מהירה לי מדיי. לי וגם להודית ולסינית בשעה שתיים שחושבות שלא קלטתי אותן. גם לא בדיוק הטייץ הכי חדשני. אז תתחשבו.

סוף השיעור. השרירית יותר מדיי מתעניינת לשלומי, אם אני בסדר. יופי. נתראה בשיעור הבא. אנשים דביקים יוצאים ומהנהנים אליי, גוד ג׳וב אומרים לי. שטויות, עושה פה עוד סיבוב קטן ובאה. נראה אתכם מחר בשיעור של שש בבוקר?…..


בתמונות עוגת תותים בחושה לשבת:

70 גר' חמאה רכה, שליש כוס שמנת מתוקה, 1.5 כוסות קמח, 1.5 כפית אבקת אפיה, חצי כפית מלח, כוס סוכר, ביצה, חצי כוס חלב, כפית תמצית וניל, 200 גר' תותים נקיים חצויים, שקית סוכר וניל.

מערבבים בקערה קמח, מלח, א.אפיה. במיקסר לערבל חמאה, סוכר, להוסיף ביצה, שמנת מתוקה, חלב ןתמצית וניל ולהמשיך הערבול. להוסיף בהדרגה את תערובת היבשים עד קבלת תערובת חלקה ואחידה. להעביר לתבנית, לסדר התותים, לפזר סוכר וניל ולתנור. 10 דק' ב-180 מעלות ואז ל-160 עוד 50 דק'. אפשר להגיש עם קצפת.

IMG_0969

מודעות פרסומת

2 תגובות בנושא “חוויות מחדר כושר

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s