לא בכל יום

קליפורניה

תארו לעצמכם שאתם אוהבים שופינג. אוהבים ללכוד בעיניים פריטים מרגשים שכמוהם לא ראיתם קודם, למדוד, להריח, לרפרפף, למרוח, למשש, לטעום. תארו לעצמכם שמצאתם משהו שאפילו מצדיק עליית מדרגה בבחינת היחסים כולל כניסה לתא מדידה והיכרות אינטימית. תארו לעצמכם שאותה מראה שבתא המדידה היא לא סתם מראה כי אם מראה "חכמה" שמזמינה אתכם לעולם חדש של מסחר וקניה רשתית בחנות עצמה, בעיר ומחוצה לה. מראה "טאצ'" שעוזרת לך למצוא מידה או צבע ספציפי של אותו פריט, שמארגנת לך רשימת משאלות, מדגימה לך הצעות לבוש עם הפריט הנבחר ואף מעלה תסריט. בהזדמנות ראשונה כשאתם בקליפורניה, סן פרנסיסקו, רח' פילמור כנסו לבוטיק של Rebecca Minkoff שם כבר יש כזה.

ערב חג הפסח והחופשה בבתי הספר משכה אותנו לצאת כיוון לקליפורניה ולחזור עם כמה תובנות: דבר ראשון, מי שנושם עיצוב לא יוכל שלא להבחין בשינוי מזג האויר העיצובי בואכה סן-פרנסיסקו. שלטי חוצות בעיר מעדכנים אותך מיד על תערוכה שיש בימים אלה ממש במוזיאון, על ארועי אופנה וסטייל אביב 2015, אנשים ברחוב לובשים בגדים יפים ולא רק טייץ או אימונית ומעיל, במגזין שבחדר המלון אתה מוצא עידכונים על מראה "חכמה" באחת מחנויות הדגל בעיר.

דבר שני, אני טיפוס אירופאי וככה אני צריכה אותי. אוהבת רחובות עם מדרכות אבן, ארכיטקטורה יפה, בתי קפה קטנים עם קפה ומאפה מעולים ומטעמים וניחוחות מלאי יצירתיות ודימיון, חנויות מעוצבות עם פריטים מיוחדים, עבודות יד ובעלי מלאכה, אומנות ופסלי רחוב,  שוקי ירקות, פירות, פרחים וגבינות בכל יום א' בחוץ ברחוב מטר מאיפה שאתה גר (רומא כאילו). גם האמריקאים בעצמם מתים על חנויות ובתי קפה שנראים ומרגישים כמו אירופה כי כשכבר יש משהו דומה הוא מיד מתמלא עד אפס מקום. העניין הוא שהם גדלים לתוך מסגרת והגדרות וחוקים ארוזים בתוך קופסא שתמיד אפשר להחזיר ושאוי למי שחושב מחוצה לה ולכן קשה להם להגיע למשהו כזה. פשוט מאד. בגן חובה הם יותר מדיי אקדמאים ואין זמן למעשי קונדס ומשחקי דימיון, בכתה ט' ואולי עוד קודם הם כבר מסמנים את הקולג' שרוצים להגיע אליו ובגיל 20 צריך לבחור כיוון למקצוע. אין זמן לחלום ולנסות חייבים להספיק.

דבר שלישי, כשכל בני הבית זקוקים ליציאה מהשגרה יוצא טיול מדהים כולל אלקטרז, נסיעה בחשמלית, סיור בסגוואי שכבר לא נשארו מקומות ובמקומו כרכרת פדלים משפחתית בגולדן-גייט פארק, סוסליטו קצת צפונית לעיר, עליה לתצפית שקיעה על הגולדן גייט כולל השיר שהייתי חייבת לשמוע בדיוק שם בדיוק אז ועוד אינספור חוויות.

רביעי ואחרון, אין כמו לחזור הביתה.


בתמונות: ליווינגסטון מעל הסלע באלקטרז, כרכרת פדלים, הרחוב, הגשר. "היית אומרת שמפה את לא חוזרת.."

IMG_0814 IMG_0873 IMG_0855 IMG_0844 IMG_0832

מודעות פרסומת

2 תגובות בנושא “קליפורניה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s