לא בכל יום

תמונה בלבן

שתי מכונות כביסה ולכל הגרביים יש זוג! אבל לא על זה רציתי לדבר: מעולם לא עשינו סקי. רצינו מזמן. יש משהו בלובן הטבעי והזך הזה ובכל הציוד הנלווה שמיד מרומם אותך לדרגה ספורטיבית נישאה מעם. קלאסה. ממש אולימפיאדה עומדת על הפודיום שרה "התקווה" ונשיא המדינה על הקו. דמיינו מדריך אמריקאי שרירי ושולט שמלווה כל תנועה שלך ואף מושיט גופו להרים אותך מנפילה מביכה אך מכוונת, דמיינו מאמץ נעים שלאחריו מגיע המרק החם או השוקו ליד האח עם העצים. זה רע?

אחרי שלילה לפני הילדים אחרו בשנתם כבר אפשר היה לצפות להתעוררות עצבנית. הביגוד המדוגם שלא היה לנו הוסיף עצבים למתבגרים תושבי הבית. העמסנו הציוד שהיה ובשעה טובה יצאנו לדרך. הדרך עצמה מהממת: קילומטרים של נסיעה בטבע קסום של יערות מחרישי דובים, אגמים ונחלים בכל פינה. חוות חקלאיות שלוות טובלות במרחבים ירוקים ואחריהן עיירות מצויירות שכל אחת מהן מספרת סיפור קטן ואחר משלה. כל אחת עם הפאב שלה, השריף שלה, המכולת והכנסיה. ממש כמו לנסוע בתוך סרט ורק הכתמים הלבנים על העצים וגם קיטורים מהספסל האחורי מרמזים שהתחלנו את העליה לכיוון ההר עם הסקי. "אמא, מה את עושה כשמשעמם לך בדרך?" נחמד ששאלת אבל איך ישעמם לי נשמה ואני הרי מתה להשתעמם מפעם לפעם. "אני פשוט מסתכלת החוצה כמו על סרט".

מגיעים ומגלים שאנחנו לא בדיוק הראשונים באתר, עושים סיבוב עם הרכב ועוד סיבוב ובסוף מחנים. לא קרוב מדי ולא כי לא רצינו. מייק לונג סטורי שורט אם הייתי זקוקה לתזכורת לכך ששרירי התאומים שלי יותר דומים לרביעייה אז נעלי הסקי היו יופי של תזכורת ואם ראיתם קבוצה בת חמישה אנשים בגבהים שונים מדדה כמו ברווזים לכיוון השער היפה מעץ, אלה היינו אנחנו או בעיקר אני. בשלב הזה אפשר היה מבחינתי כבר לחזור הביתה דרך החוות היפות והשריף והקיטורים אלא שאז כל הנאום שלי באותו בוקר על כמה יהיה לנו כיף, כמה יהיה קשה וככה זה כל ההתחלות אבל שאסור להתייאש כי זו חוויה שבהחלט שווה את זה – כל זה היה מצביע על חוסר אמינות ודוגמא אישית. אין ברירה, כואבת ומזיעה המשכתי. המשכנו כולנו. האשה שבדלפק ההדרכה קרצה לנו ואמרה שנ"טייק איט איזי" והכי טוב להתנסות קודם לבד. אם ראיתם קבוצה בת חמישה איש בגבהים שונים מנסה להזיז את המגלשים שלה עם הרגליים ממקום למקום – אנחנו. או בעיקר אני. כי הארבעה האחרים דווקא קלטו את הפרנציפ די מהר ואפילו שלא היו לבושים הכי "מקצועי" הצליחו ממש לא רע!

לא מדריך חתיך ולא אח בוערת. כן שוקו חם, פיצה, נוף לשלג ומלא אסייתים עם אוכל ופיצוחים מהבית ואמריקאי אחד בולט שמרעים בקולו המתגרה לחבר שפגש במקרה ויושב שולחן לידו. מספר לו איך סחב את הילדה על הגב כל הדרך במדרון תוך כדי סקי. היתה חוויה באמת מדהימה ונשארנו עם המון טעם לעוד. חזרנו הביתה, פרקנו ציודים, מקלחת חמה וארוחת ערב ביתית עם סיכומים ומסקנות. עד שסיימנו לסדר את הארוחה והתיישבנו לנשום את סופו של היום, המתבגר כבר נהיה שוב רעב. לילה טוב והתכווצות שרירים נעימה לכולנו או אולי רק לי.


IMG_5801IMG_5776IMG_5799IMG_5800

מודעות פרסומת

2 תגובות בנושא “תמונה בלבן

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s