לא בכל יום

(מתוך שליחות)

הלהקה הארוכה במיוחד של הציפורים הנודדות בשמיים, זו שעוד לא החליטה אם לצייר בקו ריאליסטי או מופשט, היא עדיין לא סיבה לכך שזו שיושבת מאחוריי בשולחן תחשוב שזו תכנית האירוח שלה וכולנו הקהל. אפשר לשמור על איפוק או לבקר באגמון החולה בעונה הנכונה. בארץ זה ברור שלצד ההנאות הקטנות יש גם תשלומים סדירים יומיומיים של מתח ולחץ ולכן כל הנאה היא לגיטימית וחוקית. כשאת פה, את חייבת לקבל על עצמך את האחריות הנסתרת לתבל את אותן ההנאות בדיוק בקצת חמיצות כדי שיעברו בגרון גם למי שקטנוניות או צרות עין בחרו בו.

החוק בארה"ב קבע שאין לי הרשות לעבוד כרגע בשכר ואי לכך אני חייבת להמשיך להחזיק בתיק הפנים, תיק החוץ, הכלכלה, התשתיות, השיכון, התרבות והספורט, התיירות והחינוך. בהתנדבות כמובן. אם מישהו שואל, תגידו לו שראיתם אותי רצה, מבשלת, מנסה, קונה, מחליפה, מנקה, נוסעת ומסיעה, מקשיבה, שותקת, מתרוצצת, מכילה, לומדת, קפה, קוראת, טועה, מחייכת, כועסת, משתנה, פילאטיס, שואלת ועונה, מצלמת. כותבת. שידע שבאתי לעבוד ואני אוהבת מה שאני עושה. (מתוך שליחות).


IMG_5361

 

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s