לא בכל יום

ובינתיים בקצה אחר היו כמה ימים רצופים של גשם. זה לא שלא הגענו מוכנים לזה אחרי הכל **זה סיאטל**, אבל כשפתאום יוצאת השמש ליום או יומיים ברצף, בהירה ואינה משתמעת לשתי פנים אני לומדת לקדש אותה. שלא אפספס דקה ממנה, מוצאת את עצמי הופכת תוכניות מהיום למחר ומרגע אחד לאחר.
וואלה? מאיפה באה לי זאתי עם הניפנוף שלה לשלום. עד עכשיו חשבתי ולכן התאמנתי רק על חיוכי נימוס מאופקים וגם זה עלה לי במאמץ. יצאתי לרוץ לא לקטוף עכשיו חברים טיפוס אה סוציאלי שכמוני.

מה עוד? בעל כורחי ורק בשבילה הצטרפתי למסלול התנדבותי חד שבועי וחד שעתי בכתה של נעמה. המטלה משתנה בהתאם לצרכי המורה. שמעתי על מישהי שקיבלה לתלות עבודות במסדרון. אני? אותי היא ממש צריכה לחיזוק הקריאה. אצל הילדים. כל פעם קבוצה בת 4-5. אותי(!)

כמה קניות לא מדוייקות במקומות לא מדוייקים הביאו אותי לקנות לפני כחודש מגפיים לא מתאימים. דווקא ניסיתי אותם ולא הלך. בהתחלה חשבתי למכור ואז צץ במוחי רעיון פושע: אני פשוט אנסה להחזיר לחנות. אגיע עם אליבי ישראלי מבושל ואטען שזו מתנה (לכן אין לי קבלה) ושהן לא מתאימות. בחיי שלא הייתי צריכה להתאמץ. הכסף הוחזר לי במלואו ובתצורה של ״גיפט קארד״. לא התבלבלתי ומיד הלכתי לקנות ערכת עפרונות (כי אולי אתחיל שוב לרשום. אולי). תקראו לי רדודה ומתעסקת בזוטות אבל האם לא בשביל זה, בין היתר, הגענו עד כאן? אז זהו.


IMG_5301 IMG_5300 IMG_5296 IMG_5295 IMG_5291

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s